הנשיא אל-אסד פגש את הנשיא התוניסאי בג’דה … שיחותיהם  התמקדו בשיתוף הפעולה הדו-צדדי

ג’דה – סאנא

הנשיא בשאר אל-אסד נפגש היום בג’דה עם הנשיא התוניסאי קייס סעיד בשולי עבודות הפסגה הערבית, ושני הנשיאים הדגישו את חוזקת מרקם הקשרים ושיתוף הפעולה בין שתי מדינותיהם האחיות.

במהלך הפגישה בירך הנשיא אל-אסד על חזרת הקשרים ההיסטוריים שבין סוריה לתוניסיה לטבעם, וציין לחשיבות חיזוק הקשרים האלה מדינית, כלכלית וגם תרבותית, אינטלקטואלית ועממית, ובכן בפני הבכירים והשגרירים של שתי המדינות, המון עבודה כדי להניח תוכנית משותפת לטובת האיזור והעולם.

הנשיא אל-אסד הדגיש כי סוריה ותוניסיה שורה אחת נגד הזרם הפושעני, והן שותפות למובני התודעה וההשתייכות.

הנשיא סעיד אמר: “אתם האחים שלנו ומה שמזיק לכם אמור להזיק לנו, כן סוריה היא הארץ שלנו והרבה תוניסאים התגוררו בה בתקופת הקולוניאליזם הצרפתי, אז מרקם הקשרים של סוריה היה עם המערב הערבי מצטיין מאז ומתמיד”.

הנשיא סעיד הביע את שביעות הרצון של ארצו נוכח השגי סוריה בלוחמה בטרור, והוסיף כי ציר הרשע שם על הכוונת שלו לחלק את סוריה לקנטונים, אבל העם הסורי היה על המשמר, ולא התיר לאף אחד שיתערב בענייני הפנים של מולדתו.

בעקבות פגישתו עם הנשיא התוניסאי קייס סעיד, אמר הנשיא בשאר אל-אסד לערוץ הטלוויזיה התוניסאית: ” תמיד הועלו השאלות – האם העם הערבי השתנה במהלך מלחמת הטרור ? האם סוריה היתה לבדה ? הנקודה העיקרית היתה המכנה המשותף המצטיין בין העמדות הרשמיות לבין אלה העממיות, לאמיתו של דבר היינו בתוניסיה חרף כל התנאים של העשור שעבר, תוניסיה וסוריה הפגינו התנהגות שמסמנת את הרצון העממי האמיתי להיות ביחד, ועתה אני אומר ובעקבות פגשתי עם הנשיא קייס סעיד כי דבר זה אכן בנמצא, העם הערבי לא השתנה בדרך כלל, אבל לתוניסיה היתה חשיבות מיוחדת בשל שהיא שימשה כפלטפורמה נגד ציר החתרנות לא רק נגד סוריה, אלא נגד המחשבה הערבית ונגד ההשתייכות הערבית, כן פלטפורמה הרשע רצתה שהמחשבה המתועבת תהיה בכל מדינות ערב”.

הנשיא אל-אסד המשיך לומאר: ” אני בטוח ומשוכנע כיום כי תוניסיה לא השתנתה, והחשוב מזה אין מדובר רק ב- 10 או 12 השנים שעברו, אני רוצה לומר כי אפילו הכיבוש הצרפתי שהשקיע מאמץ רב להטיל צביון צרפתי על מערב הערבי, לא הצליח לעשות כן, אז זה חשוב ממה שהיה בעשור שעבר, ראיתי את הדברים האלה היום והרגשתי אותם, כן זה מה שאמור לקבוע את מדיניות העתיד לדעתנו, האם ישנו בסיס עממי בנידון זה ? האם ישנו בסיס רשמי של העבודה הערבית המשותפת ואנחנו כיום בלב פסגה חשובה למכביר ? והאם אפשר להביא לידי מרקם  קשרים דו-צדדיים עמוקים שביכולתם לעבור על הקשרים הדיפלומטיים, הקשרים שבין המנהיגים והקשרים שבין שני הנשיאים כדי ללכת לרמה העממית על כל סקטוריה הכלכליים ובעיקר התרבותיים והאינטלקטואליים ? למען שנהיה בתודעה משותפת כלומר פעילות ערבית משותפת ואנחנו בתוך הפסגה, אז הבסיס של הפעילות הזו טמון בתודעה המשותפת, זאת בקיצור התמצית של פגישתי עם הוד מעלתו של הנשיא.